אפיון השפעות למידה אסוציאטיבית על דיוק בהיזכרות מילים חופשית וסדרתית ועל פעילות תדרי גלי מוח בבוגרים צעירים

היזכרות חופשית וסדרתית של זיכרונות מילוליים מהווה מיומנות חשובה אשר אנו נדרשים אליה בחיי היומיום בתחומים שונים, ובפרט בתהליכי למידה, בהם נדרש לזכור מידע מילולי רב. המידע המילולי השפתי מייצג את כלל תחומי הידע השונים שלנו והוא משפיע על תהליכים קוגניטיביים שונים. שימור והבנת המידע קשור במידה רבה לתהליכי למידה המאפשרים גישה לשליפת מידע ספציפי באופן יעיל יותר (Hooper, 2002). יכולת השימור והשליפה של זיכרונות באופן חופשי או סדרתי מרשתות סמנטיות ואפיזודיות קשורה במידה משמעותית ליכולת זיכרון עבודה ולפעילות מוחית ברשתות פרה-פרונטליות בקליפת המוח .(Oberauer et al., 2018)

במחקר הנוכחי ביקשנו לבדוק האם ניתן לשפר היזכרות חופשית וסדרתית של זיכרונות מילוליים בקרב בוגרים צעירים, באמצעות מניפולציה קוגניטיבית המשלבת למידה אסוציאטיבית, המאפשרת לקשר מידע מילולי חדש שנלמד למידע קיים שכבר נשמר בזיכרון לטווח הארוך. בנוסף, בדקנו האם השיפור ההתנהגותי במצבי היזכרות שונים ידגים שינויים או הבדלים מובהקים בפעילות מוחית חשמלית (כגון ממוצע עוצמת גלי אלפא) מתחת לאלקטרודות מטרה פרונטאליות-טמפורליות ואוקסיפטיליות. הבדיקה במחקר הנוכחי נערכה באמצעות מבחן הופקינס הבודק זיכרון עבודה מילולי, היזכרות מיידית, וזיכרון לטווח ארוך בהיזכרות מושהית Brandt, 1991)). מניפולציית הלמידה האסוציאטיבית ניתנה לקבוצת הניסוי דרך אסטרטגיית ה- Chunking, המקשרת בין המילים באמצעות יצירת אסוציאציות סמנטיות (Oberauer et al., 2018). זאת, לעומת משתתפי קבוצת הביקורת אשר למדו את אותן מילים ללא מניפולציה קוגניטיבית. בנוסף, וכחידוש במחקר הנוכחי, מדדנו את הפעילות המוחית החשמלית בזמן ההיזכרות החופשית ובזמן ההיזכרות הסדרתית במטרה לבדוק את הקשר בין הפעילות המוחית החשמלית לבין מצבי ההיזכרות השונים. הבדיקה בוצעה באמצעות EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה) לאפיון כמותי של פעילות מוחית חשמלית בטווחי תדרים מוחיים שונים לפי שינויים בגלי מוח (תנודות עצביות) תטא, אלפא וגמא. כמו כן, בדקנו האם המניפולציה הקוגניטיבית בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת, השפיעה משמעותית על הפעילות המוחית בתדרים מוחיים שונים בזמן ההיזכרות המיידית והמושהית, והאם שינויים אלו קשורים לרמת הדיוק בהיזכרות החופשית או הסדרתית. ההשוואה בוצעה בכל טווח תדירות בהתייחס לממוצע גודל האמפליטודה (עוצמת הגלים) בין הקבוצות. בבדיקת הפעילות ההתנהגותית, מצאנו שמשתתפי קבוצת הניסוי שיפרו משמעותית את הדיוק בהיזכרות סדרתית לאחר מניפולציית הלמידה האסוציאטיבית, זאת לעומת קבוצת הביקורת, בה לא נצפו שינויים ברמת הדיוק בהיזכרות בין שלבי הניסוי. בבדיקת הפעילות המוחית, נמצאו שינויים בעוצמת פעילות גלי תטא המקושרים על פי מחקרים קודמים עם קידוד מידע סדרתי, גלי אלפא המקושרים עם עיכוב מידע לא רלוונטי, וגלי גמא המקושרים עם שימור והחזקת המידע בזיכרון עבודה (Roux &Uhlhaas, 2014). במחקר הנוכחי מצאנו כי עוצמת פעילות גלי תטא, גלי אלפא וגלי גמא בשלב ההיזכרות הסדרתית המושהית לאחר מניפולציית הלמידה האסוציאטיבית נמצאה נמוכה יותר בקבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת. זאת כאשר, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בעוצמת שלושת טווחי התדרים (תטא, אלפא וגמא) בבדיקת EEG במצב מנוחה. כמו כן נמצא קשר שלילי לפיו בשתי הקבוצות ככל שציון הדיוק בהיזכרות הסדרתית המושהית היה גבוה יותר, כך עוצמת פעילות גלי תטא נמצאה נמוכה יותר בשלב זה. בנוסף, מצאנו קשר חיובי רק בקבוצת הניסוי לפיו, ככל שציון הדיוק בהיזכרות הסדרתית המושהית לאחר המניפולציה היה גבוה יותר, כך עוצמת פעילות גלי אלפא בקבוצת הניסוי בשלב ההיזכרות החופשית לאחר המניפולציה נמצאה גבוהה יותר. השינויים בעוצמת פעילות התדרים מוחיים, כפי שהם נצפו במחקר הנוכחי, עשויים להצביע על קשר בין מניפולציית הלמידה

האסוציאטיבית לבין התנודות העצביות המעורבות בשיפור הדיוק במצבי ההיזכרות השונים ולפתוח צוהר לשילוב בעתיד של תוכניות התערבות למידה אסוציאטיבית במטרה לשפר את ביצועי הזיכרון.