השפעת גרייה מוחית בלתי פולשנית באזור ברוקה על ביצועי שיפוט סמנטי באנשים בוגרים (אנגלית)

מטרת מחקר זה היא לבחון את השפעתו של גירוי מוחי ישיר באמצעות זרם חשמלי חלש (tDCS) אנודלי, המכוון לאזור ברוקה (BA), על דיוק השיפוט הסמנטי במטלת הפרעה תמונה–מילה (PWI) במתכונת תגובה מסוג Go/No-Go, בקרב מבוגרים בריאים.

בהתבסס על ממצאים קודמים המדגישים את תפקידו של אזור ברוקה באינטגרציה של מידע סמנטי, לקסיקלי וחזותי, הושער כי גירוי אקטיבי באזור זה ישפר את דיוק התגובה במצב Go – כפי שיבוא לידי ביטוי בשיפור במדדי הדיוק במצב שדורש זיהוי גירוי מטרה – וכן יקצר את זמני התגובה לגירויים תואמים מבחינה סמנטית במצבים הדורשים תגובה מוטורית.

בנוסף, כדי לבחון את השפעת הגירוי על מנגנוני בקרת הקשב המעורבים בעיבוד לקסיקלי, הושער כי גירוי אקטיבי עשוי גם לשפר גם את תפקודי הבקרה המעכבת, כפי שיבוא לידי ביטוי בביצועים משופרים במטלת סטרופ פשוטה שתבוצע לפני ואחרי הגירוי, בעיקר בקבוצת הגירוי האקטיבי.

במחקר ישתתפו 40 דוברי עברית ילידיים בריאים בגילאי 25–50, אשר יחולקו באקראי לקבוצת גירוי אקטיבי או לקבוצת דמה (Sham), במסגרת עיצוב ניסויי כפול-סמיות ומבוקר.

ביצועי המשתתפים במצב Go של מטלת ה־PWI ישמשו כמשתנה התלוי המרכזי (דיוק בתגובות הדורשות תגובת זיהוי מוטורית) לבחינת השפעת ה־tDCS על ביצועי השיפוט הסמנטי (גירוי אקטיבי לעומת דמה), בעוד שמטלת הסטרופ הפשוטה תשמש כמדד משני לבחינת השפעת הגירוי על בקרת הקידוד הסנסורי (צבע) במהלך זיהוי פריטים לקסיקליים (מילות צבע הדורשות תגובה).

ממצאי המחקר צפויים לשפוך אור על תפקידו המודולטורי של גירוי מוחי ממוקד באזור ברוקה בהקלה על תהליכי אינטגרציה סמנטית במצב של זיהוי התאמה סמנטית ועל בקרת קשב סנסורית-לקסיקלית בקרב מבוגרים בריאים.