ויסות עצמי בלמידה ומוטיבציה : השוואה בין תלמידים מחוננים ללא מחוננים בעקבות למידת חקר

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את כישורי הוויסות העצמי בלמידה והמוטיבציה של תלמידים בבית ספר יסודי בעקבות למידת חקר במדעים, תוך השוואה בין תלמידים מחוננים לתלמידים עם יכולות ממוצעות.

במסגרת המחקר התלמידים למדו ויישמו למידת חקר במסגרת שיעורי המדעים בבית הספר. במחקר השתתפו 75 תלמידים בכיתה ו', 37 מהם תלמידים מחוננים הלומדים בכיתת מחוננים, והשאר תלמידים עם יכולות ממוצעות. הפרדיגמה המחקרית התבססה על מחקר משולב: כמותי ואיכותני. במחקר הכמותי, חולקו שאלונים למדידת מוטיבציה וויסות עצמי בלמידת מדעים בשתי נקודות זמן: לפני יישום למידת חקר (שלב PRE), ובתום יישום למידת חקר (שלב POST). במחקר האיכותני נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם שמונה תלמידים אחרי למידת החקר.

ממצאי המחקר הכמותי הצביעו על כך שבניגוד להשערות המחקר, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדי מוטיבציה וויסות עצמי בלמידה, הן בשלב שלפני למידת החקר (PRE) והן לאחריה (POST). עם זאת, ניתוחים א-פרמטריים שנערכו העלו הבדלים מובהקים לטובת התלמידים עם יכולות ממוצעות במדד  מטרות ואסטרטגיות למידה ובמדד  הוויסות העצמי בלמידה.

ממצאי המחקר האיכותני אפשרו להבין לעומק את חוויית הלמידה של התלמידים בשתי קבוצות המחקר. מהממצאים עולה כי התלמידים בכל אחת מהקבוצות נקטו באסטרטגיות למידה שונות, שביטאו הבדלים בתפיסת תהליך החקר במדעים מבחינת: מטרות הלמידה, אופן ההתמודדות עם האתגרים הלימודיים שהתעוררו ובמאפייני הלמידה העצמאית והקבוצתית. התלמידים בקבוצת המחוננים תיארו מחויבות להבנה מעמיקה של חומר הלימוד במדעים, ותיארו את הלמידה כבעלת ערך משמעותי עבורם. הם ראו באתגרי הלמידה הזדמנות לחקר, נטו לחפש מידע באופן עצמאי, וייחסו ערך גבוה למשימות הלמידה. אסטרטגיות הלמידה שלהם כללו חזרה, שינון, ארגון חומר במדעים ותרגול עצמאי, תוך שימוש בכלים לניהול זמן ותכנון מראש. בעבודת צוות, הם הפגינו אחריות אישית גבוהה וחלוקה שוויונית של המשימות. לעומתם, התלמידים בקבוצה השנייה שאפו לרכוש ידע בסיסי והבנה של חומר הלימוד במדעים בהתאם לנלמד בבית הספר. הם העידו על שימוש רב בבקשת עזרה מחברים או מהמורה. אסטרטגיות הלמידה שתוארו על ידם כללו חזרה ושינון כשלב ראשוני, ולאחריו פנייה לעזרה. ארגון ותרגול חומר הלימוד במדעים נעשו לרוב לפי הנחיות המורה, במסגרת קבוצתית. בגישתם לעבודה בקבוצה, הדגישו שיתוף פעולה חברתי, עזרה הדדית ופתרון בעיות משותף.

המחקר הנוכחי תורם להרחבת הידע התאורטי הקיים בתחום הוויסות העצמי בלמידה בקרב תלמידים מחוננים בישראל בהקשר ללמידת מדעים, ובמקביל מספק תרומה מעשית משמעותית באמצעות העמקת ההבנה של יכולות הוויסות העצמי בלמידה בקרב אוכלוסייה זו. ממצאי המחקר עשויים לסייע לאנשי חינוך ולמפתחי תוכניות לימודים בזיהוי מאפייני הלמידה הייחודיים של תלמידים מחוננים בהשוואה לתלמידים עם יכולות ממוצעות בתחום המדעים, ובכך לתרום לפיתוח תוכניות התערבות מותאמות שיתמכו באופן מיטבי בתהליך הלמידה שלהם.