שחיקה ותמיכה חברתית של צוותי החינוך לגיל הרך בתקופת מגפת הקורונה ולאחריה

במרץ 2020 פרצה מגפת הקורונה בעולם (COVID-19) ורוב המדינות סגרו את מוסדות החינוך בתחומם להוראה פנים אל פנים. בעקבות התפשטות המגפה, חלק מהמסגרות החינוכיות עברו לפעול במתכונת של הוראה מרחוק וחלק קטן נשארו פתוחות לעובדים חיוניים. הדבר השפיע באופן ישיר על הצוותים, שחלקם פוטרו או הוצאו לחל"ת וחלקם חוו ירידה בשכר. בשעת משבר היציבות של המסגרות מתערערת, והיא משפיעה ישירות על הצוות החינוכי.

במחקר זה נבחנו מדדים של אי-יציבות מתמשכת (עזיבת איש צוות, מספר סגרים ובידודים שבגינם לא פעלה המסגרת, ויציאה של העובד לחל"ת) והתמיכה החברתית לקורונה, והשפעתם על השחיקה בקרב הצוותים במסגרות החינוך לגיל הרך – מגיל לידה ועד שש שנים. כל אלו נבדקו באמצעות ניתוח רב-רמתי (multilevel modeling) של זמן: לפני הקורונה, במהלכה ואחריה.

ממצאי המחקר הראו שהצוותים חווים שחיקה מתמשכת. נוסף על כך, צוותי החינוך מתמודדים עם חוסר יציבות מתמשכת גם לאחר משבר הקורונה, ולא חל שיפור במדדי השחיקה שלהם. מבין מדדי חוסר היציבות, הבידודים והסגרים נתפסו כגורם חיובי על ידי הצוותים. נוסף על כך, ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי לתמיכה החברתית השפעה מהותית בהורדת השחיקה, בהתאם לממצאי מחקרים קודמים, אך מספר רב יותר של תומכים אינו מתרגם לשביעות רצון גבוהה יותר.