השפעת גרייה מוחית (tDCS) דו-צדדית על למידה תחת אי וודאות (אנגלית)

עבודה זו בוחנת את מעורבות הקורטקס הקדם-מצחי הדורסולטרלי (DLPFC) בלמידה  ובקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. המחקר בדק כיצד גריה מוחית בלתי פולשנית מסוג transcranial direct current stimulation (tDCS) לטרלית שמאלית או ימנית של ה-DLPFC משפיעה על למידה הסתברותית וקבלת החלטות בתנאי אי וודאות. המשתתפים הוקצו באקראי לאחת משלוש קבוצות גרייה – אנודה ימנית/קתודה שמאלית ,(RALC) אנודה שמאלית/קתודה ימנית ,(LARC) או קבוצה המקבלת גריית דמה  (sham) –  וביצעו משימת למידה הסתברותית בתנאי אי-ודאות גבוהה ונמוכה. תוצאות המחקר מצאו השפעה עיקרית מובהקת של רמת אי-הוודאות על הדיוק, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות הגרייה המוחית או אינטראקציות בין משתנה הקבוצה לבין משתנה רמת אי הוודאות. אף על פי שמודלים תיאורטיים מבחינים בתפקודים המשתייכים יותר להמיספרה הימנית והשמאלית בהקשר של מוערבות ה-DLPFC בהתנהגות אדפטיבית ותהליכי קבלת החלטות, הממצאים של המחקר הנוכחי מצביעים על כך שגריית tDCS מעל הDLPFC אינה משפיעה באופן עקבי על יעילות קבלת ההחלטות בהקשר זה. ממצאים אלו מדגישים את המורכבות של השפעות גרייה מוחית קדם מצחית על קבלת החלטות במצבי חוסר וודאות ומבליטים את הצורך במחקרים נוספים שיבחנו את ההשפעות הספציפיות הקשורות לסוג המשימה, השפעת הבדלים בין-אישיים בבקרה קוגניטיבית, ושימוש בשיטות יותר רגישות לבדיקת קבלת החלטות בסביבה הטבעית של הנבדק. עבודה זו מהווה תרומה לספרות ההולכת וגדלה בנושא מנגנונים עצביים של עיבוד גירויים ויזואליים במצבי אי-ודאות ומשליכה אור על מגבלות מתודולוגיות והפוטנציאל העתידי של גרייה מוחית בלתי פולשנית ככלי לשיפור תהליכי למידה וקבלת החלטות במצבים של אי וודאות.