השפעתה של גרייה מוחית חשמלית בזרם ישר (tDCS) מעל האונה הקודקודית השמאלית התחתונה על הבנת הנקרא בשפה שנייה

הבנת הנקרא מהווה מיומנות חיונית בעולם גלובלי, כאשר חלק משמעותי מהתקשורת מתבצע באמצעות טקסט כתוב. לפיכך, קיימת חשיבות ניכרת להבנת הנקרא בשפה שנייה. מחקרים מצאו כי ניתן להתאים מודלים מסורתיים של קריאה להסברת תהליכי הבנת הנקרא בשפה שנייה,  כאשר הבנת הנקרא בשפה שנייה אצל קוראים לא מיומנים מסתמכת על המסלול התת-לקסיקלי שפועל על העקרון המרת גרפמות לפונמות לצורך הפקת משמעות ממילים, והוא מאופיין במהירות נמוכה יותר ומשמש בעיקר קוראים בלתי מיומנים באופן כללי. מחקרי דימות מוחי שזיהו אזורים מוחיים המעורבים בתהליכי קריאה תת-לקסיקליים, הצביעו על כך שהאונה הקודקודית התחתונה (Inferior Parietal Lobule, IPL) מהווה אזור מרכזי בחיבור בין עיבוד פונולוגי ואורתוגרפי,  ובאופן כללי  נמצא כי רכישת שפה שנייה קשורה לעלייה בצפיפות החומר האפור בIPL  וכי עליה זו נמצאת במתאם עם רמת המיומנות בשפה השנייה.  גורם נוסף המשפיע על הבנת הנקרא, בייחוד בשפה זרה, הוא זיכרון העבודה  (Working Memory). זיכרון עבודה מתייחס ליכולת לשמור מידע במצב נגיש לזמן קצר (שניות עד דקות),  ובשל האתגרים האינהרנטיים בקריאה בשפה שנייה שאיננה שפת אם , בקרב בעלי מיומנות נמוכה, זיכרון העבודה מהווה גורם מכריע בהבנת הנקרא בשפה שנייה . מחקרים שונים זיהו את הIPL  כאזור המוחי של מאגר הזיכרון הפונולוגי. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים הקושרים את ה-IPL  לעיבוד פונולוגי של שפה שנייה . בשנים האחרונות, טכניקות גרייה מוחית בלתי פולשניות זכו לתשומת לב גוברת בשל יכולתן להשפיע על פעילות מוחית וכישורים קוגניטיביים. גרייה מוחית ישירה בזרם חשמלי (Transcranial Direct Current Stimulation, tDCS)  היא שיטה שבמסגרתה מוזרם זרם חשמלי חלש (1–2 mA) דרך אלקטרודות המונחות על הקרקפת, במטרה לשנות את הפעילות העצבית באזור המטרה. מחקריו החלוציים של Flöel (2008) הדגימו כי ניתן לשפר יכולות לשוניות באמצעות tDCS  ומחקרים מאוחרים יותר מצאו כי גרייה חשמלית עשויה לשפר מיומנויות לשוניות כגון הבנת הנקרא בשפת אם .

מחקר זה מבקש להרחיב את הידע הקיים על השפעות tDCS על מיומנות שפה שנייה. במחקר זה נבחנה השפעת גרייה מוחית על הבנת הנקרא באנגלית בקרב דוברי עברית, תוך מיקוד באזור ה-IPL  השמאלי. מכיוון שזיכרון העבודה מהווה גורם משמעותי בהבנת הנקרא בשפה שנייה וה-IPL קשור הן לזיכרון עבודה והן לעיבוד פונולוגי, שוער כי משתתפים עם קיבולת זיכרון עבודה נמוכה יראו את השיפור המשמעותי ביותר בעקבות הגרייה. המחקר כלל 47 משתתפים בריאים גילאים 49- 18  ( M = 21.51, SD = 7.077), דוברי עברית כשפת אם, שחולקו לקבוצת ניסוי ולביקורת. המשתתפים עברו מבחן זיכרון עבודה Digit Span) ) , מבחן להערכת מיומנות באנגלית (CEFR, 2001) ומבחן להבנת הנקרא באנגלית. קבוצת הניסוי קיבלה גרייה חשמלית פעילה (1.5 mA) , אלקטרודה אנודית ב BA39 וקטודית ב -BA10 למשך 20 דקות, בעוד קבוצת הביקורת קיבלה גריית דמה (sham) . לאחר מכן, המשתתפים ביצעו מבחן מקביל להבנת הנקרא באנגלית.

תוצאות המחקר הראו כי משתתפים עם זיכרון עבודה נמוך (ציון נמוך מ-27) שיפרו באופן מובהק את הישגיהם במבחן להבנת הנקרא בעקבות הגרייה (F(1,43) = 5.5, p = .02). לעומת זאת, משתתפים עם קיבולת זיכרון עבודה גבוהה (27 ומעלה) הציגו ירידה מובהקת בהבנת הנקרא לאחר הגרייה (F(1,43) = 5.1, p = .03) . ממצאים אלו מאששים את ההשערות לגבי הקשר בין פעילות ה-IPL  להבנת הנקרא בשפה שנייה ואת תרומת זיכרון העבודה לתהליך זה. עם זאת, הירידה בביצועים בקרב בעלי קיבולת זיכרון עבודה גבוהה מדגישה את הצורך בזהירות בשימוש ב-tDCS לשיפור מיומנויות לשוניות. יש צורך במחקרים נוספים לבחינת השפעות tDCS על אוכלוסיות שונות.