על קו פרשת המים : חווית ליל הטבילה של נשים דתיות לאומיות

מחקר זה עוסק בתפיסת החוויה הסובייקטיבית של נשים דתיות לאומיות של ליל הטבילה. מחקר זה מבקש לבחון מהם הרגשות המלווים את ליל הטבילה ומהן דרכי ההתמודדות של הנשים עם האתגרים המלווים את קיום המצווה. כמו כן, מחקר זה יבחן את היותה של ההלכה צלע שלישית, כזו המכתיבה זמנים ומחויבויות במערכת זוגית. אורח החיים ההלכתי היהודי מורה לשמור על מחזור הזמנים החודשי, בו זוג נשוי מותר (ורשאי לגעת האחד בשנייה) במשך כשבועיים בחודש, ואסור בשבועיים האחרים. בין שתי התקופות הללו מבדיל ליל הטבילה. גם מועד ערב זה נקבע על פי ספירת ימים מדויקת ואין לדחות אותו ללא סיבה מוצדקת.

מטרת המחקר הנוכחי לתרום תרומה תיאורטית לספרות המחקרית באמצעות העמקת ההכרות עם עולמן הפנימי של אוכלוסיית הנשים הדתיות לאומיות ובנוסף תרומה תיאורטית לעולם הטיפול הזוגי. כמו כן, מחקר זה בוחן את השפעת החינוך הדתי לאומי שקדם לתוכנית הנוכחית הקיימת במוסדות החינוך המשתייכים לזרם הדתי לאומי.

במסגרת המחקר השתתפו 15 מרואיינות, כולן מגדירות עצמן כדתיות לאומיות ובוגרות החינוך הדתי לאומי, וכמובן, כולן נשואות ומקיימות את מצוות הטבילה. מחקר זה התבצע בשיטת המחקר האיכותני והתבסס על ראיונות אישיים ועל טקסטים ותמונות שנלקחו מקבוצות ייעודיות לנושא המקווה בפייסבוק. ניתוח ממצאי המחקר נעשה על פי שיטת הקריאה המונחית של אלכסנדר (Alexander, 1998), שבה החוקר דולה מהטקסט את המידע הקיים ולא כופה את מה שהוא מעוניין למצוא.

ממצאי המחקר מצביעים על רגשות אמביוולנטיים כלפי יום הטבילה. כמו כן נמצאו שני סוגים של התמודדות עם המצווה: התמודדות מנטאלית, העוסקת ביישוב קונפליקטים פנימיים והתמודדות אקטיבית, מעשים שהנשים מבצעות כדי לשפר את תחושותיהן ביחס להיבטים שונים של מצוות הטבילה. בנוסף, מחקר זה מצא כי היחס להתערבות ההלכה בתוך המערכת הזוגית הוא מורכב ואינו חד משמעי. ההתערבות הטכנית, בצורת לוח הזמנים, מתקבלת באופן כמעט גורף אצל הנשים למעט הקביעה לקיים יחסי אישות בזמן מסוים. בשלב זה חלק מהנשים בוחרות למתוח גבול.

מחקר זה גם בחן את גישתן של בוגרות החינוך הדתי כלפי החינוך המיני שקיבלו במוסדות הלימוד הפורמאלי. הייתה הסכמה נרחבת שהיה חוסר גדול בהתייחסות לנושא המיניות אך נמצאו גם תגובות מהוססות יותר לגבי אופן ביצוע שינוי בתוכנית לימודים שכזו.