מערכת החינוך זקוקה למומחים ולא ל'טאלנטים'

השביתה של ארגון המורים העל-יסודיים, שפתחה את שנת הלימודים' הוקפאה. המו"מ בין ארגון המורים ובין משרד האוצר נמשך לנוכח ניסיונו של האוצר לקדם העסקה בחוזים אישיים של "טאלנטים", מהנדסים או חוקרים, נטולי תעודת הוראה, שיועסקו כעובדי קבלן ויוכנסו לכיתות ללא הכשרה פדגוגית. פרופ' מיכל ציון, ראש המסלול להכשרת מורים לביולוגיה בפקולטה לחינוך, מזהירה מפני ההשלכות שעלולות להיות לצעד כזה כלפי המורים והתלמידים.במאמר דעה שפרסמה לרגל פתיחת השנה היא טוענת: "ההצעה הפופוליסטית הזו נוגדת את עצם הרעיון של החינוך כהתמחות. הכנסת מורים לכיתות בלי שעברו הכשרה בהוראה לא רק שלא תפתור את החולי של מערכת החינוך – היא תפגע עוד יותר במעמד המורים.

"אני לא טאלנט ולא רוצה להיות טאלנט! כשסיימתי את הדוקטורט שלי בחקר סרטן, עם הציונים הכי טובים ועם פטנט שנרשם אז ועוזר עד היום בריפוי המוני אנשים, החלטתי שאני רוצה להשקיע בחינוך. עשיתי תעודת הוראה ולימדתי ביולוגיה בתיכון שמונה שנים. אחר כך התמחיתי באקדמיה בחינוך מדעי, ואני משפיעה על החינוך משם.

במערכת החינוך חסרים אלפי מורים מורות ומורים, גננות וגננים. ההצעה הפופוליסטית הזו, להביא טאלנטים נטולי תעודת הוראה שיעסקו כעובדי קבלן, נוגדת את עצם הרעיון של החינוך כהתמחות. האם חינוך איננו מומחיות? אם מישהו הוא נגר מומחה – זה אומר שהוא יכול להפוך לאורתופד ולהתחיל לנסר העצמות?

ההצעה הזו, לא רק שלא תפתור את החולי של מערכת החינוך – היא תפגע עוד יותר במעמדם הקיים של המורים. היות והטאלנטים נטולי תעודת הוראה, הם לא יועסקו כמשרד החינוך, אלא כעובדי קבלן חיצוניים. משמעות הדבר היא, הלכה למעשה, הפרטה של מערכת החינוך. לעובדי קבלן ולמערכת אין שום מחויבות זה כלפי זו. ניתן לפטר אותם בכל רגע, והם גם יכולים לברוח בעצמם אחרי כמה שיעורים, לאחר שיגלו את מה שיודעת כל מורה מתחילה – שלעמוד מול כיתה של תלמידים זה קשה מאוד. גם תנאים אין להם, או קרן השתלמות, והשכר של מורים לא טוב גם ככה. הסכמה לסגנון העסקה כזה פותחת פתח להפרטה של כל מערכת החינוך. היא מורידה עוד יותר את מעמדם, הנמוך גם ככה, של המורים והמורות, הגננים והגננות. אלה שהוכיחו את עצמם כעמוד השדרה של הילדים דווקא בשנים הקשות האחרונות, בתקופת הקורונה ובמלחמה.

הפתרון פשוט: להכפיל ויותר את שכר המורים. לעודד כניסה של אנשים טובים למערכת, שילמדו לתעודת הוראה, יעברו הכשרה פדגוגית ויהפכו למומחים בתחום החינוך. לעודד תחרות בונה שתפלוט החוצה את מי שלא מתאים. יש הרבה מורים וגננות משכמם ומעלה - הם יישארו. יבואו אנשים ראויים וטובים נוספים, שיבינו כמה החינוך הוא חשוב. הם ידעו לפתח חשיבה לסוגיה השונים (ביקורתית, יצירתית, מטה קוגניטיבית ועוד), הם ידעו להקנות את בסיס הערכים הראוי (אחריות אישית, ערבות הדדית, אתיקה ומוסר, אהבת הארץ והאדם, קיימות ועוד). הם ידעו להכין את הילדות והילדים שלנו לעתיד, עם האתגרים שהוא צופן. זה יקרה בעשייה אמיתית ולא בפופוליזם."

פרופ' מיכל ציון מהפקולטה לחינוך של בר-אילן נחשבת למומחית עולמית בתחום החקר הפתוח. היא עומדת בראש המרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות הביולוגיה בבתי הספר, מיזם משותף עם אגף המדעים במשרד החינוך, המהווה מנוע ללמידת חקר בביולוגיה בישראל.