ערכי שמיטה כמשנה חינוכית ציונית דתית

שיבת עם ישראל לארצו לפני כמאה חמישים שנה וכינונה של מדינת ישראל, לפני שישים שנה העצימו מטבע הדברים את העיסוק במשנת השמיטה: עיסוק ספרותי, הן עיוני והן רעיוני; עיסוק מעשי, הן לחקאי הן לצרכן; עיסוק פוליטי וכלכלי, חינוכי ואומנותי ועוד. חלק מסוים מתכני השמיטה וחלק לא מבוטל מטעמי מצוות שמיטה גובש ונוסח במשך אלפיים שנות גולה, שעה שעם ישראל אינו נמצא על אדמתו ולמעשה כמעט ואינו מקיימה. עיקר המאמר מכוון להבליט אמירת הנהגה הלכתית הנוגעת בשמיטה בזמן הזה כאן ועכשיו, וזאת מתוך ראייה ציונית דתית מחייבת.