"הוצאתי יותר מ־1,000 שקל, ונחשבתי שפויה": השיגעון סביב מבחני המחוננים

ד"ר נורית פז־ברוך מתייחסת בכתבה להשפעת ההכנה למבחני האיתור למחוננים על ביצועי התלמידים. לדבריה, ההכנה מאפשרת לילדים להכיר את מבנה המבחן, לתרגל אסטרטגיות פתרון ולהתמודד עם משימות תחת מגבלת זמן, ובכך עשויה להפחית לחץ ואי־ודאות ולשפר את ביצועיהם.

 

עם זאת, ד"ר פז־ברוך מדגישה כי לא ניתן לקבוע שהכנה למבחן מאפשרת לילדים שאינם בעלי יכולות גבוהות להתקבל על חשבון ילדים מחוננים שלא התכוננו. לדבריה, ילדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות עשויים להצליח גם ללא הכנה, בעוד שהכנה עשויה לשפר במידה מסוימת את ביצועיהם ואת סיכויי הקבלה של ילדים בעלי פוטנציאל גבוה. עוד היא מציינת כי אין כיום מחקר בלתי תלוי שבחן באופן ישיר את תרומת קורסי ההכנה לציונים במבחני האיתור למחוננים, אף שמחקרים בינלאומיים מצביעים על אפשרות לשיפור ביצועים באמצעות היכרות עם פורמט המבחן ותרגול אסטרטגיות פתרון. לצד זאת, היא מזהירה כי תעשיית ההכנה עלולה להעמיק פערים חברתיים, בשל אי־שוויון בנגישות להכנה בין משפחות בעלות משאבים שונים.

 

ד"ר נורית פז־ברוך היא מרצה בכירה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן וראשת התוכנית לחינוך מדעי־טכנולוגי. מחקריה עוסקים בחינוך מתמטי, בדגש על חשיבה מתמטית, למידה, מטה־קוגניציה, יצירתיות ומחוננות.