הקשר בין שילוב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה של מנהלות הגן לבין מידת הפרודוקטיביות, תחושת המסוגלות המקצועית, מידת הלחץ והשחיקה שלהן

גננות בישראל עובדות בסביבה המאופיינת בעומס משימות רב, אחריות מקצועית מורכבת ומחסור במשאבים, ומדווחות על לחץ בעבודה ברמות גבוהות מהממוצע הבינלאומי ( TALIS, 2018; Farewell et al., 2022; Ng et al., 2023). מצב זה מציב את הגננות בסיכון גבוה לשחיקה, עם השלכות ישירות על איכות החינוך המוענק לילדים ועל שיעורי התחלופה במקצוע. בעידן הטכנולוגי הנוכחי, כלי הבינה המלאכותית הופכים נגישים יותר ומשולבים בתחומי עבודה רבים, ועולה השאלה האם ניתן לרתום אותם גם לצרכי גננות. מעט מחקרים בחנו את השפעתם בפועל על עובדי חינוך לגיל הרך, ובפרט את השאלה כיצד המחנכות עצמן יכולות להיעזר בבינה לצרכי עבודתן המקצועית (Ljungcrantz, 2026). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעת תוכנית התערבות ייעודית לשילוב בינה מלאכותית בעבודת מנהלות הגן על הפרודוקטיביות (ביצועי עבודה), מסוגלות עצמית מקצועית ומידת הלחץ והשחיקה.

המחקר כלל 73 גננות המשמשות כמנהלות גן ועובדות במשרד החינוך, שחולקו בשיטת Matching לפי משתני הרקע לקבוצת ניסוי (34 משתתפות) וקבוצת ביקורת (39 משתתפות). תקופת המחקר ארכה שלושה חודשים, במהלכם קבוצת הניסוי השתתפה בתוכנית הדרכה מובנית לשילוב בינה מלאכותית בעבודת הגן. המשתתפות בשתי הקבוצות מילאו שאלונים לפני (Pre) ואחרי (Post) תוכנית ההתערבות. השאלונים שהועברו כללו: שאלון רקע ומיומנות שימוש בבינה, שאלון ביצועי עבודה (IWPQ) שבחן את מידת הפרודוקטיביות, שאלון מסוגלות עצמית מקצועית ושאלון שחיקה. לשם בחינת ההשערות בוצעו ניתוחי Difference-in-Differences באמצעות מודלים לינאריים מעורבים, ניתוחי רגרסיה היררכית ומודלי תיווך.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שגננות המשלבות בינה מלאכותית בעבודתן מציגות שיפור מובהק בביצועי העבודה (p = .025, d = 0.76) ובמסוגלות העצמית המקצועית (p = .036, d = 0.71). בבחינת תת-מדדי המסוגלות, נמצאה עלייה מובהקת במדד הניהול (p = .025, d = 0.76) ומגמה קרובה למובהקות במדד היחסים (p = .077, d = 0.60), ואילו מדד הידע לא הציג שינוי מובהק. נמצא כי מידת השימוש בפועל בבינה היא שניבאה את השיפור במסוגלות, ומסוגלות זו נמצאה כמתווכת מובהקת את הקשר בין מידת השימוש לבין הפחתת השחיקה. השפעה ישירה ומובהקת של השימוש בבינה על השחיקה לא נמצאה במסגרת תקופת ההתערבות הנוכחית.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שככל שהגננות משתמשות בבינה בתדירות גבוהה יותר ובאופן מיומן יותר, כך מסוגלותן העצמית המקצועית מתחזקת, וחיזוק זה הוא שעשוי להוביל לירידה בשחיקה בטווח הארוך. מכאן עולה החשיבות של הכשרה ייעודית המקנה לגננות מיומנות שימוש משוכלת בבינה, שכן אימוץ הכלי כשלעצמו אינו מספיק. שילוב הכשרה כזו במסגרות ההכשרה והפיתוח המקצועי של הגננות עשוי לתרום לחיזוק המסוגלות המקצועית ולרווחתן בעבודה.