השפעת התערבות בפוטוביומודולציה חוצת גולגולת (tPBM) על פעילות EEG במצב מנוחה בבוגרים המאובחנים עם ADHD לעומת בריאים

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) במבוגרים מתאפיינת בפעילות אטיפיקלית של רשתות מוחיות במצב מנוחה. פוטוביומודולציה טרנסקרניאלית (tPBM) היא שיטה לא פולשנית לגירוי מוחי באמצעות פולסים של אור אינפרא-אדום, המציגה פוטנציאל לוויסות עצבי וקוגניטיבי. בהקשר זה, הספרות מצביעה על כך שבמצב מנוחה, מבוגרים עם ADHD מציגים לרוב עוצמה מופחתת של גלי אלפא ושינויים בגלי בטא בהשוואה לבריאים, דפוסים העשויים להעיד על עוררות-יתר קורטיקלית ופגיעה בוויסות הקשב. מחקר זה בחן את ההשפעות של התערבות tPBM חד-פעמית באורך גל של 1060-1070 nmבספקטרום האינפרא-אדום על דפוסי אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) במצב מנוחה (בעיניים פתוחות ובעיניים סגורות) בקרב מבוגרים המאובחנים עם ADHD בהשוואה לקבוצת ביקורת בריאה. במחקר השתתפו 39 בוגרים (19 עם ADHD ו-20 נבדקי ביקורת) אשר עברו מדידות EEG לפני ואחרי התערבות tPBM פעילה, שניתנה בתדר אלפא (10 Hz), ויושמה על האזורים הפרונטליים F3 ו-F4. בהתאם לכך, המחקר בחן שלוש סוגיות מרכזיות: (1) האם קיימים הבדלים נוירופיזיולוגיים בקו-הבסיס טרם ההתערבות (בעוצמת הגלים ובקישוריות הפונקציונלית) בין מבוגרים עם ADHD לבין נבדקים בריאים, (2) כיצד התערבות ה-tPBM משפיעה על עוצמת גלי אלפא ובטא באזורים פרונטליים ופריאטליים בשתי הקבוצות, (3) כיצד ההתערבות משפיעה על הקישוריות הפונקציונלית בין הקורטקס הפרה-פרונטלי הדורסולטרלי (DLPFC) לבין הPrecuneus -. בבחינת מדדי קו-הבסיס טרם ההתערבות, נמצא כי קבוצת הביקורת אופיינה ב׳עוצמה יחסית׳ גבוהה יותר של גלי Alpha1 באזור הפרונטלי הימני, בעוד שקבוצת ה- ADHD הציגה עוצמתBeta1  גבוהה יותר באזור הפריאטלי הימני.בנוסף, במדדי הקישוריות הפונקציונלית בקו-הבסיס הציגה קבוצת הADHD - קישוריות-יתר בהשוואה לקבוצת הביקורת. לאחר ההתערבות, התוצאות הראו כי ההתערבות הגדילה את ׳העוצמה היחסית׳ של גלי Alpha1(8-10 Hz) ו-Alpha2 (10-13 Hz) במצב עיניים פתוחות. עם זאת, בגלי ה- Alpha2 התגלה הבדל טופוגרפי: קבוצת הביקורת הראתה עלייה נרחבת באזורים הפרונטליים והפריאטליים, בעוד שקבוצת ה-ADHD הראתה עלייה ממוקדת באזור הפרונטלי בלבד. בניגוד להשערות, לא נצפו שינויים מובהקים בעוצמת גלי הבטא בעקבות הטיפול. בניתוח הקישוריות הפונקציונלית נצפתה ירידה גבולית בתדר Beta3 (בטווח Hz 30-40) אך ורק בקבוצת ה-ADHD. ממצאים אלו מספקים עדות ראשונית לכך ש-tPBM משפיע על אוסילציות מוח במנוחה באופן תלוי-מצב (state-dependent). כלומר, ההבדלים שנצפו באבחון ובקו-הבסיס (עוצמת האלפא הנמוכה יותר וחוסר היעילות הרשתית ב- ADHD טרם ההתערבות)  הכתיבו את דפוס התגובה לגירוי: בעוד שאצל בריאים ההשפעה התפשטה לאזורים נרחבים, בקרב ADHD היא נותרה מוגבלת לאזור הגירוי הפרונטלי. תוצאות אלו מדגישות את הפוטנציאל של הכלי כהתערבות לא-תרופתית, אותו יש להתאים לפרופיל הנוירופיזיולוגי של המטופל.