הקשר בין רמת התפקוד של הילד ואיכות חיי הנישואין של ההורים לבין רמות התסמינים הפוסט טראומטיים אצל הורים לילד עם אוטיזם

גידול ילד עם מוגבלות התפתחותית, שם את ההורים בסיכון גדול לפתח מצוקה פסיכולוגית ולחוות רמות מתח גבוהות ביחס להורים לילדים טיפיקליים (Matthews et al., 2021; Flynn, 2020). המחקר הנוכחי התמקד בהורות לילד עם אוטיזם, הידועה ביכולתה לעורר תחושת לחץ מוגברת בקרב הורים (Shivers et al., 2019; Sadeghi et al., 2022), אף יותר מאשר אצל הורים לילדים עם מוגבלויות התפתחותיות אחרות (Seeridaram & Rashid, 2023; Bradshaw et al., 2021).  המונח ספקטרום אוטיסטי (ASD), מופיע במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות DSM-V (2013) וכולל קשיים משמעותיים באינטראקציות חברתיות ותקשורתיות ודפוסי התנהגות חוזרים ומוגבלים. מחקרים מראים כי הורות לילד עם אוטיזם הכוללת חשיפה והתמודדות עם התנהגויות המאפיינות הפרעה זו, עונות על קריטריון A ב- DSM-5 המגדיר אירוע טראומטי ועשויות להוביל להתפתחות תסמינים פוסט טראומטיים ((Feng et al., 2022 ואף לאבחון בהפרעת דחק פוסט טראומטית- PTSD ((Schnabel et al., 2020. מנגד חשוב לציין כי למרות שהורות לילדים עם מוגבלות עלולה לתרום לקשיים פסיכולוגיים בקרב הורים (Marquis et al., 2020a), ישנם מחקרים שמצאו כי דווקא הורים לילדים עם מוגבלות חווים שביעות רצון מהחיים באותה מידה כמו הורים אחרים (Hastings, 2016). דבר המרמז כי ישנם גורמים העשויים להגן מפני ההשלכות השליליות של תפקוד הילד. מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי היא לבחון האם איכות חיי הנישואין של ההורים עשויה למתן את הקשר בין תפקוד הילד לבין הסיכוי של ההורים לפתח תסמינים פוסט טראומטיים, תוך התחשבות במספר שנות הנישואים של ההורים, משתנה אשר עשוי להשפיע על הערכת איכות חיי הנישואים. מממצאי המחקר עולה כי מבין המדדים שבוחנים את איכות חיי הנישואים, איכות שעות הפנאי נמצאה כממתנת את הקשר בין רמת תפקוד הילד לבין תסמינים פוסט טראומטיים של הורים. לממצאים אלה עשויים להיות השלכות לשדה הטיפולי ולאופן בו אנשי טיפול יוכלו לסייע להורים ברווחה הנפשית ובהתמודדות עם ילדם.