ד"ר כהן נאוה 79-411-01 מתודיקה להוראת תנ"ך 

אוניברסיטת בר אילן - בית ספר לחינוך
מתודיקה להוראת תנ"ך

ד"ר נאוה כהן

תשע"ח
קורס שנתי (79-411-01)
סמסטר א' ימי ראשון 8:00-9:30 בנין חברה (905) חדר 418

סמסטר ב' ימי ראשון 10:00-11:30 בנין חברה (905) חדר 418
שעת קבלה בתיאום מראש: חדר 218 בנין יהדות
nava.cohen@biu.ac.il
 

הקורס "מתודיקה להוראת תנ"ך", מיועד לסטודנטים המעוניינים להיות מורים או מרצים לתנ"ך והוא עוסק בכלים ושיטות להוראת התחום. הקורס מאתגר אותנו באתגר כפול: מצד העיסוק בתנ"ך ומצד השינויים שיש בתחום המתודיקה.

התנ"ך הוא ספר עתיק שתורגם למספר השפות הרב ביותר ויצא במספר המהדורות הגדול ביותר. עליו נכתבו אין ספור ספרים, בישראל ובאומות העולם, והוגים בו רבים בכל דור, מימות עולם ועד ימינו. עם זאת, אפשר לזהות פיחות הולך וגובר במעמדו של התנ"ך כמקצוע לימודי חשוב. פיחות זה בא לידי ביטוי בצמצום המתמשך במספר השעות המוקדשות לו ובעניין המועט שמביעים בו התלמידים עצמם. התנ"ך שפעם היה גולת הכותרת של החינוך נאבק על חייו בבית הספר ובחברה הישראלית.

מתודיקה היא מערכת של שיטות וכללים לביצוע עבודה מסוימת. בתחום הפדגוגי מתודיקה הוא החלק הדן בכללים להוראת המקצועות השונים. כיום, אנחנו נמצאים בשלב מעבר בין הלימוד המסורתי ללימוד חדשני. כיתת הלימוד המסורתית מתאפיינת לרוב בתקשורת מילולית, בדיאלוג פשוט יחסית. רוב הזמן, רוב התלמידים פסיביים. התקשורת הכתובה העיקרית בסביבת למידה זו מתבססת על ספרי הלימוד ו"הידע הבית ספרי" הוא רשימת מושגים שצריך לדעת בעיקר באמצעות שינון מידע. רבים מאנשי החינוך סבורים שגלי הידע והשינויים הטכנולוגיים האדירים שהתחוללו במאה ה21 שינו את הכללים שהיו מקובלים להוראת המקצועות ומערכת החינוך המסורתית נעשית פחות רלוונטית לצורכי הבוגרים בעידן הנוכחי. על פי תפיסות פדגוגיות חדשות, הלומד והמלמד החדשים משנים את תפקידם. הלומד החדש מעורב באופן פעיל בתהליך הלמידה, מביא את עצמו, זהותו, התנסויותיו, קולו ועולמו, נושא באחריות על תהליך הלמידה, מנהל ומבקר את הלמידה, יוצר ידע על בסיס מידע מגוון, עובד בשיתוף פעולה עם עמיתים, פועל בחופשיות ובנוחות בסביבות טכנולוגיות, עורך הערכה עצמית ורפלקציה ומשתמש ונותן משוב עמיתים. המורה החדש לפי תפיסות אלו, לא רק מיישם תכנית לימודים אלא הוא המעצב את סביבות הלמידה לקידום מטרות אלה. כיום אנו נמצאים בשלב של בלבול ומחסור בידע מספיק. הכללים הישנים קרסו. מה שידענו על תהליכי למידה התיישן והחדש עדיין אינו מגובש דיו.

המטרה העיקרית הניצבת בפנינו כיום היא לתווך את התנ"ך לתלמידים בדרך שתהפוך את התנ"ך העתיק למשמעותי עבורם ועבור התרבות היהודית כאן ועכשיו. בנוסף, עלינו לרכוש כלים ומיומנויות בהוראת תנ"ך לפי השיטה המסורתית אך גם לאמץ וליצור דרכים להוראת תנ"ך שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21. דרכים שמפתחות חשיבה ביקורתית, תקשורת, שיתוף פעולה ויצירתיות שהם כישורים הכרחיים בעולם דינמי ומשתנה כמו שלנו.

מטרתו של קורס מתודיקה להוראת תנ"ך היא לסייע לכם לרכוש ידע פרקטי רחב היקף ומגּוון, כזה שיאפשר לכם להרגיש נוח בהובלת חלקי השיעור השונים, תוך הפגנת מיומנויות הוראה מגוונות, שיאפשר לכם להשתמש בו בגמישות, על פי הצורך.

בסמסטר א' נתמקד בשיטות וכללים לעיבוד יחידת לימוד לשיעור בשיטה המסורתית על פיה המורה הוא מקור הידע. בחלק זה של הקורס אבקש להקנות לכם הכוונות ברורות כיצד להוביל את תהליכי הלמידה בתנ"ך תוך הצבת מטרות למידה בהירות וגלויות ללומדים, העברת ידע מדויק, הדגמה של תהליכי למידה וחשיבה, זיהוי שגיאות של תלמידים ומתן משוב. בסמסטר ב' נתמקד בפדגוגיה החדשה. "התלמיד במרכז" ו"המורה כמנחה" מגדירים היטב את יחסי ההוראה - למידה הרצויים שגישה זו מבקשת לקדם. נלמד כלים המצניעים את נוכחותו של המורה, ומעצימים את תהליך הלמידה של התלמידים.

חשוב לי לציין שהיכולות ושהמיומנויות הנדרשות כדי להיות מורה מקצועי ומומחה דורשות למידה מתמשכת לאורך החיים long learners) Life) אני מאמינה שהקורס יספק לכם היכרות עם התחום וייתן לכם בסיס להמשיך ללמוד ולהתפתח.

מהלך הקורס

סמסטר א' יפתח במספר שיעורי מבוא בהם נדון בהתמודדות עם לימוד והוראת תנ"ך על ציר זמן ועל ציר אידאולוגי. כמו כן נכיר לעומק את תכניות הלימודים בתנ"ך בממלכתי ובממ"ד. את מרכזו של הסמסטר נקדיש ללימוד ותרגול מיומנויות של עיבוד יחידת לימוד לשיעור על פי הגישה המסורתית. עיבוד יחידת לימוד לשיעור הוא תהליך מעגלי, שבו כל שלב מזין את הבא אחריו ודורש גם חשיבה מחודשת על השלבים לפניו. לפיכך, היסוד המארגן עשוי להשתנות עקב מפגש עם דרישות משרד החינוך או עם התוודעות לחומר לימודי נוסף. שינוי זה יכול להשפיע על המיומנויות שתלמדו ועל אסטרטגית ההוראה שתבחרו. אף על פי כן, משיקולים פדגוגיים הקורס יעקוב אחר השלבים העיקריים בתהליך הכנת השיעור כיחידות נפרדות. נלמד ונתנסה בשיטות לאיסוף חומר כתוב ומקוון ;נעסוק מתוך החוויה האישית בסוגיות מרכזיות כמו מיקוד מטרות השיעור בתחום התוכן, בתחום המיומנויות ובתחום הערכי ונתאמן על קביעת היסוד המארגן שעליו יבנה השיעור. את השליש האחרון של הסמסטר נקדיש להתנסות בהוראה של סוגיות רוחב: מבואות וצירי זמן, תכנון השנתי, ללמידה במאה ה-21.

סמסטר ב' יוקדש ללימוד אסטרטגיות חדשות בהוראה. השיעורים הראשונים בקורס יוקדשו למבוא על הפדגוגיה החדשה. שאר הסמסטר יוקדש ללימוד והתנסות באסטרטגיות המישמות את עקרונות הפדגוגיה החדשה. נתחלק לשש קבוצות. כל קבוצה תתבקש לאסוף חומר, ללמוד על אחת מהאסטרטגיות החדשות ולממשה ביחידת הוראה על פי בחירתה. המפגשים יוקדשו להצגות של העבודות שלכם בכיתה ולהערכת עמיתים. לרשות כל קבוצה יעמדו 45 ד' להצגת האסטרטגיה הנבחרת ולדיון באתגריה בהוראת תנ"ך. לרשות כל קבוצה יעמדו גם 45 דקות להצגת הדרך בה החלטתם לממש את האסטרטגיה בפועל ולהתייעץ אתנו לגבי נושאים שעלו על הפרק. נשתמש בהצגה שלכם כדי להתנסות יחד באתגר של העברת הרעיונות התאורטיים למעשה וכדי לנתח ולהתמודד עם האתגר של יישום האסטרטגיות החדשות בהוראת תנ"ך. ניתן ואף רצוי לשלוח לכולנו חומר קריאה לפני הצגת העבודות שלכם, ומובן שניתן להתייעץ איתי לגבי ההצגה הזו. מטרת ההצגות בסמסטר ב' הנה משולשת: ראשית, עבור כל קבוצה, המטרה היא לאפשר לכם להשתמש בכיתה כמשאב. שנית, זהו ניסיון לעודד אתכם ליישם את האסטרטגיות החדשות ולא להיבהל מן השינוי. שלישית, נשתמש באסטרטגיות שתעלינה במהלך ההרצאות כדי לגעת בעוד נושאים שלא הספקנו לכסות בכיתה. במילים אחרות המפגשים הללו ינוהלו כך שהם ישתלבו בתהליך הלמידה לטובת כולנו.

מהותה של השתתפות בקורס

למידה משמעותית בקורס דורשת עבודה מעמיקה של קריאה, צפיה, חשיבה, התבוננות ויישום במסגרת הקבוצה ועם המרצה. כל אחד ואחת מכם יתבקש לקרוא את חומרי הקריאה, לצפות בסרטונים, להכין את תרגילי היישום ולהיות שותף פעיל במפגשים כדי ללמוד ולשפר את דרכי הוראת התנ"ך. לכן, ההשתתפות בקורס כרוכה בתנאים הבאים:

1. נוכחות פעילה (ניתן להעדר משני מפגשים, אבל אל תרגישו חובה לעשות זאת. היעדרות מעל שני מפגשים מחייבת לימוד הקורס מחדש. הגעה מאוחרת או יציאה מוקדמת כפולה ייחשבו לחיסור).
2. קריאה/צפיה ותרגילים יישומיים (ראו בפירוט השיעורים).
3. מחשבות מסכמות (מצוי באתר המודל של הקורס).

אני מאמינה כי הפוטנציאל המיוחד הטמון בקורס הוא היישום. לפיכך, רק המבואות יישאו אופי של שיעור פרונטלי, שאר המפגשים יישאו אופי של סדנאות. האחריות על הוראת החומר באווירה של לימוד ותמיכה הדדית - מוטלת עלי. אני מצפה מכם לקחת אחריות על העבודה השוטפת שלכם ועל השתתפות (ולא רק נוכחות) במפגשים, למען הלמידה האישית של כל אחד ואחת, ולמען הלמידה של כולנו.

חומרי הלימוד

אני מניחה שבמהלך לימודיכם עד כה הזדמן לכם להיפגש עם חומרים מחקריים שעוסקים בהוראה. בשונה ממחקרים תיאורטים שקראתם עד כה, חומר הקריאה בקורס יורכב ממאמרים בכתבי עת ומחוזרים של משרד החינוך שנכתבו על ידי אנשי הוראה שמצויים בשטח. אני מצפה שהקריאה/צפייה תהיה בסיס ללימוד ולדיונים שלנו במפגשים. רוב חומרי הקריאה/צפיה זמינים להורדה ממאגרי מידע ממחושבים במרחבי הרשת. כשאתם קוראים מאמר חשבו כיצד המאמר רלוונטי לשיעורשלי? מה מתוך הדברים אני יכול/ה לאמץ, מה דורש שינוי והתאמה וכיצד?

התרגילים היישומים

בקורס מתודולוגי מסוג זה, היישום הוא חלק מהותי מתהליך הלימוד. זוהי הזדמנות לחוות את תהליך העיבוד באופן ישיר - לא רק ללמוד 'על', אלא ללמוד מתוך התנסות אישית.

תרגילים יישומיים ורפלקציה בסמסטר א'

1. תרגילים יישומיים: בכל שבוע שבו תקבלו חומר לקריאה/צפייה אבקש מכם להגיש תרגיל יישומי בעקבות הקריאה:
   1. על כל תרגיל להיות מוגש בצורה מסודרת כאשר בכותרת המסמך ובשם הקובץ כתוב: שם הסטודנט, נושא התרגיל מספרו ותאריך.
   2. את התרגילים היישומיים אבקש להעלות למודל עד לשעה 12:00 בצהרים ביום שישי שלפני השיעור.
2. מסמך מחשבות מסכמות: בשיעור האחרון תתבקשו להגיש לי מסמך של מחשבות מסכמות על התהליך שעברתם בסמסטר א'.

תרגילים יישומיים ורפלקציה בסמסטר ב'

1. תרגיל יישומי: אסטרטגיה נבחרת בפדגוגיה חדשה ויישומה בהוראת תנ"ך. בשלב ראשון כל קבוצה תציג את האסטרטגיה על בסיס קריאה תוכלו להעזר בשאלות המנחות המצורפות. בשלב שני כל קבוצה תיישם את האסטרטגיה על יחידת הוראה ותציג בפני הקבוצה את הצעת היישום.

1. הצגה להיות מוגשת בצורה מסודרת כאשר בכותרת המסמך ובשם הקובץ כתוב: שם הסטודנטים בקבוצה, נושא ההצגה, תאריך ההגשה.
2. על כל סטודנט להגיש חוות דעת על כל אחת מן האסטרטגיות.
3. מסמך עם פרטי ההצגה צריך להיות מוגש שבוע לפני מועד ההצגה בכיתה.
4. הגשה זו היא חובה וציון הוא 14% מן הציון הסופי.

1. מסמך מחשבות מסכמות: בשיעור האחרון תתבקשו להגיש לי מסמך של הערכה עצמית וציון על התהליך שעברתם בסמסטר ב'.

הערכה

ההערכה תתבצע על סמך תגובותיכם על חומר הקריאה/ הצפייה, התרגילים היישומיים שתגישו והמחשבות המסכמות:

8 תרגילים יישומים                9 נקודות  כל אחד                                = 72% מן הציון

יישום אסטרטגיה חדשה                        14 נקודות                                            = 14% מן הציון

2 מסמכי מחשבות מסכמות    7 נקודות כל אחד                                  = % 14 מן הציון

 

פירוט השיעורים - סמסטר א'

	תאריך	נושא	צפיה/קריאה לקראת המפגש	תרגילים יישומיים
1	22.10.17	תנ"ך - החיפוש אחר האהבה במפגש זה נעלה על נס מורי תנ"ך מעוררי השראה וננתח את הקשיים בהוראת תנ"ך	י' אמית, עליתה ונפילתה של אמפריית התנ"ך, הוראת  המקרא - קשיים וחיפוש אחר אהבה בלוג של לאה מזור: עמדות תלמידים ביחס  להוראת המקרא; האם צריך עדין ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי?	תרגיל יישום 1 להגשה עד 21.10.17
2	29.10.17	תנ"ך - עבר והווה במפגש זה נעסוק בהיסטוריה של לימוד התנ"ך בארץ ונכיר לעומק את תכניות הלימודים בתנ"ך בממלכתי ובממ"ד.	י' אמית, עליתה ונפילתה של אמפריית התנ"ך:הוראת המקרא - תולדות  ותכניות אתר התנ"ך  בחינוך הממלכתי אתר התנ"ך בחינוך הדתי	תרגיל יישום 2 להגשה עד 27.10.17
3	05.11.17	הכירות עם מקורות מומלצים (כתובים ומקוונים) להכנת שיעור בתנ"ך. ספרי עזר מרכזיים להוראת תנ"ך ואתרי אינטרנט – יתרונות וחסרונות.		תרגיל יישום 3 להגשה עד  .11.1703
4	12.11.17	הרצאת אורח	פלורה וינצקי	אין
5	19.11.17	הרצאת אורח	ערן ספריא	אין
6	26.11.17	מיקוד מטרת השיעור מיקוד מטרות השיעור בתחום התוכן	י' הרפז," חינוך להבנה" הוראה מפורשת וישירה, עמ' 75-80	תרגיל יישום 4 להגשה עד 24.11.17
7	03.12.17	היסוד המארגן בשיעור נתאמן על זיהויו וניסוחו של היסוד המארגן המסייע ללומד להבחין בין עיקר למשני ולארגן את פרטי המידע.	י' הרפז, אני בכלל לא בטוח שיש כזה דבר הוראה פרונטלית, הד החינוך, 2013.	תרגיל יישום 5 להגשה עד 01.12.17
8	10.12.17	ארגז מיומנויות בשירה המקראית, בסיפור המקראי ובחוק המקראי.		תרגיל יישום 6 להגשה עד 8.12.17
	17.12.17	חופשת חנוכה
9	24.12.17	ערכים ורלוונטיות		תרגיל יישום 7 להגשה עד 22.12.17
10	31.12.17	מבואות וצירי זמן מתי וכיצד לתת שיעור מבוא? חשיבותו של ציר הזמן בהוראת תנ"ך
11	07.01.18	התכנון השנתי חשיבותו ודרכי ביצועו.		תרגיל יישום 8 להגשה עד 07.01.18
12	14.01.18	השינויים במאה ה-21	א"ש קראוס ונ' מנלה, "נופלים ברשת, על  בתי ספר בעידן הרשתי, מגזין השפעה 1.
13	21.01.18	למידה במאה ה-21 שילוב אסטרטגיות בהוראה   נתחלק לחמש קבוצות. כל קבוצה תתמקד באסטרטגיה אחת: למידה מידענית (קבוצה א') למידת חקר (קבוצה ב') מבוססת פרויקטים (קבוצה ג') למידה חברתית (קבוצה ד') למידת משחק (קבוצה ה')	משרד החינוך, התאמת מערכת החינוך למאה-21 מסמך אב. סרטון על למידה במאה ה21 transformation Teaching in the 21st Century נתיבים להוראה משמעותית" מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית של המנהל הפדגוגי http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf.

 

 

פירוט השיעורים - סמסטר ב'

1	04.03.18	הכנה בקבוצות לשיעורי עמיתים: כל קבוצה תעבד על סמך חומר הקריאה את האסטרטגיה שעליה היא אחראית.
2	11.03.18	למידה מידענית (קבוצה א') 45 דקות הצגה 45 דקות דיון עמיתים	משרד החינוך, האגף לפיתוח תכניות לימודים (‏2009). מידענות, מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת, להתנהלות לומדים בסביבה עתירת  מידע. ירושלים: האגף לפיתוח תכניות לימודים המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך.  למידה מידענית, בתוך: הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי. בתוך ע' מלמד וא' גולדשטיין (עורכים). הוראה ולמידה בעידן הטכנולוגי, מכון מופ"ת 2017, עמ' 112-124.
3	18.03.18	למידת חקר (קבוצה ב') 45 דקות הצגה 45 דקות דיון עמיתים	למידת חקר בעידן הדיגיטלי, בתוך ע' מלמד וא' גולדשטיין (עורכים). הוראה ולמידה בעידן הטכנולוגי, מכון מופ"ת 2017, עמ' 149-125. "נתיבים להוראה משמעותית" מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית של המנהל הפדגוגי http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf.
4	25.03.18	למידה מבוססת פרויקטים (קבוצה ג') 45 דקות הצגה 45 דקות דיון עמיתים	הפדגוגיה של הPBL ומיומניות המאה ה-21, הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי. בתוך ע' מלמד וא' גולדשטיין (עורכים). הוראה ולמידה בעידן הטכנולוגי, מכון מופ"ת 2017, עמ' 150-184. "נתיבים להוראה משמעותית" מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית של המנהל הפדגוגי http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf.
	01.04.18	חופשת פסח
5	08.04.18	למידה חברתית (קבוצה ד') 45 דקות הצגה 45 דקות דיון עמיתים	א' גולדשטיין, למידה והוראה בסביבה של רשתות חברתיות. בתוך ע' מלמד וא' גולדשטיין (עורכים), הוראה ולמידה בעידן הטכנולוגי, מכון מופ"ת 2017, עמ' 187-216.
6	15.04.18	למידה מבוססת משחק (קבוצה ה') 45 דקות הצגה 45 דקות דיון עמיתים	מישר טל, ח', רונן, מ' (2012) גורמים התורמים להנאה ממשחק סלולרי בבית הספר. בתוך י' עשת-אלקלעי, א' בלאו, א' כספי, נ' גרי, י' קלמן, ו' זילבר-ורוד (עורכים), ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2017:האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
7	22.04.18	הכנה לשיעורי עמיתים ביישום האסטרטגיות ביחידות הוראה בתנ"ך
8	29.04.18	למידה מידענית בהוראת תנ"ך (קבוצה א')
9	06.05.18	למידת חקר בהוראת תנ"ך (קבוצה ב')
	13.05.18	יום ירושלים
	20.05.18	חופשת שבועות
10	27.05.18	למידה מבוססת פרויקטים בהוראת תנ"ך (קבוצה ג')
11	03.06.18	למידה חברתית בהוראת תנ"ך (קבוצה ד')
12	10.06.18	למידה מבוססת משחק בהוראת תנ"ך (קבוצה ה')
13	17.06.18	מפגש סיכום + מחשבות מסכמות