פנייה לעזרה על־פי רכיבי המודל "איום על הערך העצמי": נוער במצבי סיכון ונוער נורמטיבי

מחבר ראשון של הפרסום: 

במחקר זה נבדקו משתנים העשויים להסביר לפי רכיבים מתוך מודל ה"איום על הערך העצמי" את פנייתם של מתבגרים במצבי סיכון ושל מתבגרים נורמטיבים לעזרת מקורות סיוע שונים. לפי מודל זה, המשתנים הקשורים בהחלטה לפנות לעזרה הם מאפייני מקבל העזרה, מאפייני נותן העזרה ומאפייני תפיסת הבעיה. במחקר השתתפו 211 מתבגרים בסיכון המטופלים ביחידות של קידום נוער ו־271 מתבגרים נורמטיבים, והם מילאו שאלוני אישיות ושאלון עמדות בנוגע לפנייה לעזרה בבעיות אישיות. מן הממצאים עולה כי שניים מֵרכיבי המודל — מאפייני מקבל העזרה ומאפייני נותן העזרה — תורמים בשתי קבוצות המתבגרים תרומה דומה להסבר השונות בנכונות לפנות לעזרה. תפיסות המתבגרים בנוגע למאפייני נותן העזרה תרמו תרומה גדולה יותר להסבר השונות בנכונותם לפנות לעזרה, והמשתנים המשפיעים ביותר ברכיב זה היו זהותו של מקור הסיוע והערכת המתבגרים בנוגע למאפייניו הפורמליים והבלתי פורמליים. מבין משתני האישיות שנבחנו במחקר, נמצאה תרומה גבוהה יחסית של חשיפה עצמית להסבר השונות בנכונות לפנות לעזרה. מעבר לכך, ההשתייכות לקבוצה (מתבגרים נורמטיבים, מתבגרים בסיכון), ששימשה משתנה מרכזי במחקר זה, תרמה להסבר השונות בנכונות לפנות להורים ולחברים בלבד, אך לא בפנייה למורה־מחנך. מן הממצאים עולה עוד שבשתי קבוצות המתבגרים הושפעה הבחירה במקור הסיוע במידה רבה מתפיסות סובייקטיביות של הפונה בנוגע למאפיינים ובנוגע לזהות של מקור זה. לפיכך, חשוב לחשוף את המתבגרים במסגרות שונות למאפיינים, לפונקציות ולתרומה הייחודית של מקורות הסיוע השונים.

קאים, ז' ורומי, ש' (2017)

פנייה לעזרה על־פי רכיבי המודל "איום על הערך העצמי": נוער במצבי סיכון ונוער נורמטיבי. מגמות נ"א(1), 185-212