פרויקט "עוצמות" – שלוש רמות של שילוב אקדמי לסטודנטים עם מוגבלות שכלית בבית הספר לחינוך בבר- אילן בראשותה של פרופ' חפציבה ליפשיץ

14/01/2014

  פרוייקט "עוצמות"

 

שילוב אקדמי בשלוש רמות של סטודנטים עם מוגבלות שכלית

בבית הספר לחינוך בבר אילן

 

בתשע"ו הם ילמדו אנגלית וקורס ביהדות במדרשה לבנות

 

פרופ' חפציבה ליפשיץ – והב

-ראש ההתמחות במוגבלות שכלית לתואר שני – ביה"ס לחינוך, בר אילן

                            -ראש הקתדרא לחקר וקידום כושר ההשתנות ע"ש מצ'אדו

 

מנהלת בפועל דר שושנה ניסים

 

באמנת האו"ם (2006) למען זכיות האדם המוגבל ניכתב:

 

"יש להבטיח מערכת חינוך מכילה בכל הרמות ובלמידה לאורך החיים, במטרה א. לפתח את היכולות הגלומות בבני האדם את תחושת הכבוד והערך העצמי, ולחזק את הכבוד לזכויות האדם,  לחירויות היסוד  ולמגוון האנושי". בקתדרא לחקר וקידום כושר ההשתנות ע"ש מצ'אדו בבית הספר לחינוך  פועל מזה שלוש שנים פרויקט "פרויקט עוצמות" – שילוב אקדמי בן שלוש רמות לבוגרים בעלי מוגבלות שכלית.

 

רמה א' – העשרה אקדמית מותאמת קבוצתית - מנהלת: דר שושנה ניסים

15 סטודנטים בעלי מוגבלות שכלית ובכללם בעלי תסמונת דאון, מגיעים פעם בשבוע לבית הספר לחינוך באוניברסיטת "בר אילן" ליום לימודים בן 4 שעות. הפרוייקט פועל זו השנה השלישית במסגרת מסלול ההתמחות  מוגבלות שכלית המתקיים במסגרת התואר השני בבית הספר לחינוך (ובשיתוף עמותת עתי"ד  בהנהלת הגב עדה עוז והאגף לטיפול באנשים בעלי מוגבלות שכלית במשרד הרווחה). הלימודים מתנהלים בקבוצה והקורסים הנלמדים הם: מבוא לפסיכולוגיה, מבוא לסוציולוגיה, סנגור עצמי, ספריה ומחשבים. הקורסים מועברים ע"י הסטודנטים (הרגילים) הלומדים בהתמחות לתואר שני במוגבלות שכלית בבית הספר לחינוך. בנוסף לידע, בתכנית זו רוכשים הסטודנטים בעלי המוגבלות השכלית מיונויות  למידה אקדמיות (קשב למשך שעה וחצי, מיומנויות הבנת הנשמע, הבנת מצגות, שעורי בית, ביצוע מבחן וכן ) וכן אסטרטגיות קוגניטיביות ( ניגודים, מטפורות, אנלוגיות, ניבים ועוד).

 

רמה ב': שילוב קבוצתי בסמינריון לתואר ראשון עם סטודנטים רגילים מנהלת: דר שושנה ניסים

קבוצה נוספת של  סטודנטים בעלי מוגבלות שכלית משולבים בסמינריון מחקרי לתואר ראשון "האדם החריג המתבגר והמבוגר" הניתן במגמה לחינוך מיוחד בבית הספר לחינוך יחד עם הסטודנטים  הרגילים  (המרצה – פרופ חפציבה ליפשיץ -והב). נושא המחקר בסמינריון:  השפעת תפיסת המגבלה על ה"הון הפסיכולוגי" החיובי של אנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לבעלי התפתחות תקינה. במסגרת הסמינריון למדו הסטודנטים הרגילים והסטודנטים בעלי מוגבלות שכלית נושאים הקשורים לסינגור עצמי.  התקיימה למידת עמיתים בין שתי הקבוצות. לאחר מכן למדו הסטודנטים מהו מחקר. הם קבלו שאלונים בנושאים דימוי עצמי, חוללות עצמית אופטימיות ותקוה. הסטודנטים בעלי המוגבלות יסייעו לסטודנטים הרגילים להתאים את השאלונים לרמתם. לאחר מכן, כל אדם עם מגבלה שכלית העביר את השאלונים  לחבר נוסף.  הסטודנטים הרגילים ביצעו את ניתוחים סטטיסטיים. ניתוח השאלונים והאינטרפרטציה נעשתה יחד עם שתי הקבוצות.

המטרות האופרטיביות של הפרוייקט:

מטרת לימודית:

א. מתן הזדמנות ללמידה בסביבה אוניברסיטאית לסטודנטים בעלי מוגבלות שכלית,

ב. הקניית ידע תיאורטי בנושאים אקדמיים שעשויים להיות רלוונטיים באוכלוסיה זו,

ג. נגישות לספריות האוניברסיטה,

ד. ביצוע עבודה מחקרית זוטא,

ה. לימוד משותף של נושא עם סטודנטים רגילים,

ו. לימוד אסטרטגיות ללמידה וקריאת טקסטים

ז. שימוש בטכנולוגיות המצויות באוניברסיטה כמו מעבדת מחשבים.

 

מטרה חברתית:

א. מפגש עם סטודנטים רגילים בקורס עצמו וכן בשעת ההפסקה,

ב. העצמה וחיזוק  הדימוי, הביטחון העצמי ואיכות החיים של הסטודנטים בעלי מוגבלות שכלית,

רמה ג: שילוב בקורסים אקדמיים רגילים (של התואר הראשון): 

 

שבעה סטודנטים עם מוגבלות שכלית עם וללא תסמונת דאון סיימו חמישה קורסים אקדמיים בבית הספר לחינוך בבר אילן,  עברו את המבחנים בצעו עבודות וקבלו קרדיט אקדמי. הסטודנטים היו רשומים כשומעים חופשיים עם זכות בחינה וכאמור עמדו במטלות הקורס, עבודות ובחינות, הציגו פרזנטציה מדעית וקבלו קרדיט אקדמי. הקורסים "מבוא לחינוך מיוחד" – מרצה  ד"ר סיגל עדן ו"אתגר שכלי" – מרצה ד"ר דליה טל, הם למדו בקורס מחשבים בחינוך מיוחד – דר סיגל עדן והכינו לומדות משחק עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הם עמדו במטלות הקורסים מעבר להשתתפות אקטיבית בשיעורים.  בתשע"ה  לפי בקשת פרופ זהבית גרוס ראש המגמה לחינוך בלתי פורמלי  הם למדו בקורס מבוא לחינוך בלתי פורמלי (דר שושנה בן טוב ודר שמחה גטניו). אכן הסטודנטים שולבו בקורס זה ואף קבלו ציונים. בתשע"ו הם ילמדו אנגלית ולימודי יהדות במדרשה לבנות כמו כל סטודנט באוניברסיטה.  כ10% מבעלי המ"ש הקל  מסוגלים להשתלב בתכנית שכזו. לסטודנטים בעלי המוגבלות השכלית מוצמדת מורה מיכל קמר המלווה אותם  תוך כדי הלימוד בקורסים ולאחר הלימודים, בביצוע עבודות וכו.

 

רציונל מדעי: חשיבות הלימודים בגיל מבוגר באוכלוסיה בעלת מש: 

תיאוריית ה"גיל המפצה": (ליפשיץ, 2011; Lifshitz, Klein 2011)

לעיכוב בהתפתחות בשנותיהם הראשונות של בעלי מוגבלות שכלית יש פיצוי בשנים מאוחרות יותר והם ממשיכים להתפתח ולהתקדם אף בשנות הבגרות. כלומר תיתכן השהיה של היכולות בגילים הצעירים ופריחתן בשנים מאוחרות יותר.

;Feuerstein, 1980; 2003) מחקרים באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית (Lifshtz & Rand, 1999; Lifshitz & Tzuriel, 2004; Lifshitz, Tzuriel & Weiss, 2005; Lifshitz, Tzuriel, Weiss & Tzemach, 2011; Lifshitz & Katz, 2009; Lifshitz, Klein & Cohen, 2011;

 

תיאוריית הרזרבות הקוגניטיביות ((Stern et al, 2003:

הבדלים אינדיבידואלים  בעת  ביצוע  מטלות קוגניטיביות של אנשים מבוגרים תלויים  במשאב   הקוגניטיבי  שיש  להם בגיל זה. קיימות רשתות  מוחיות וככל  שהן  גמישות ויעילות יותר, מסועפות  ולא  הרוסות כך  הן  פחות  חשופות  לפגיעה  או להפרעה תפקודית.

Neural compensation– יכולת להגיע לביצוע מקסימלי של המטלה ע"י גיוס רשתות מוחיות אלטרנטיביות. מבוגרים מסוגלים לבצע את אותה מטלה כמו צעירים, אבל תוך שימוש באסטרטגיה שונה: או שאותה רשת מוחית תפעל בדרך אלטרנטיבית או שהמטלה תתבצע אצל המבוגרים באזור מוחי שונה משל הצעירים וזהו מקור הפיצוי.

 

תאוריית ה-Cognitive Activity ((Wilson & Benneth, 2005:

השתתפות בפעילות קוגניטיבית במהלך החיים - מפחיתה את הסיכון למחלת האלצהיימר, בגיל המבוגר. פעילות קוגניטיבית מפחיתה את הירידה בתהליכי עיבוד ולמידה בהם: מהירות תפיסתית וזיכרון עבודה, זיכרון סמנטי, מהירות תפיסתית, יכולת חזותית.

זכויות אנשים עם מוגבלויות: יש להכיר בכבוד והערך של כל בני משפחת האדם, ובזכויותיהם השוות, כבסיס לחירות, צדק ושלום בעולם (אמנת האו"ם,  2006).

 

תאוריית כושר ההשתנות הקוגנטיבית המבנית

תיאורית כושר ההשתנות הקוגניטיבי-מבני (Structural Cognitive Modifiability – SCM), אשר פותחה על-ידי Feuerstein & Rand טוענת כי בכוחה של התערבות סביבתית-חינוכית מתאימה (למידה מתווכת) לחולל ביחיד שינויים קוגניטיביים-מבניים מעבר לגורמי הגיל, האטיולוגיה וחומרת הפגיעה (Feuerstein & Rand 1974; Feuerstein, 2003; Feuerstein & Falik, 2010 ).

למידה מתווכת היא זו שקבועת את תפקודו של היחיד ולא המטען הגניטי איתו הוא נולד.